עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
נהנה להיחשף

מנסה למצוא מרגוע למוחי הקודח
וחשיפה לרגשותיי הגועשים.

אשמח לקבל תגובות ולדבר באופן פרטי בדוא"ל:

imal654321@gmail.com
חברים
לוריJust someoneאסתיEmmaליאור לויbroken girl
remember the namejust morTsuki Continueגלינעמונתנויה כהן
navaamelietryingtobehonestהַחַיִּים שֶׁלִּיLonelyGirlKimutim
זימה ברשת עם ירידה לפרטי פרטיםJesterliorkadoshI'm TryingElainאני ?
Dark museשילהShaneEllysapsapThe Queen Of Hell
EstiSuper BambiSpace girlMs.deathsarit coenליאל
שמי האמיתי הוא יערבלה בלבלהמואנהאחת שיודעתטיגר הבובהנערת הגורל
thet girl is  meסולבדמי ימיהשמי הוא גיאlove myselfGemini
רֵײזָאhaunted princessLove Healswolf heartמאיהtalia nahari
HOLAניקיsnow whiteסרטניתlea lBrihana_babf
RosieלימורפמיניסטיתאנונימיתWendySoy :)
הסנאית STtearsניקולall by myselfedyaRose
Daniel .IronHeartחן (:מיכלits just me .LittleAlice
The Cheshire CatדניאלהRainדוןchik shikAssi Berman Dayan
דנה קמהטלטלתיאוthat girlɛAngelɜmayyanlev
flowerDaniellesunshinei don't careנאיהLili
juliThe darkאני יעלYN71ThelseDo what I want
הדסJennySurvives

בריחה של רגע

29/09/2018 16:31
IM AL

יצאתי לרגע מהמסעדה הרגשתי שאני צריכה רגע לעצמי,
שוב שמחה משפחתית מאולצת בה כולם עושים את עצמם,
שוב כל אחד בתורו נהנה להדהים באופן הכי שגרתי שאפשר,
שוב בלי דעת פוגעים אחד בשני בכוונה ושלא בכוונה כך סתם,
הרגשתי שאני צריכה להיות לבד עם עצמי ומחשבותי המוזרות,
הלכתי לשרותי הנשים דרך גינה  ריחנית וצעקנית בפריחתה,
למזלי לא היה תור בשרותי הנשים והתא היה נקי גדול ומרווח,
וידאתי שהמושב נקי הפשלתי את השמלה והתיישבתי בנחת,
נשמתי נשימה ארוכה וחייכתי חיוך ארוך מהבריחה הקטנה שלי,
אפילו היה חלון יפה לגינה כך שיכולתי להריח ולראות את הגינה,
בלי שהייתי צריכה פיפי פשוט ישבתי וחייכתי לעצמי עם שיר מתנגן,
לרגע הבחנתי שמולי מוצבת מראה דבר שאינו נפוץ בדרך כלל בתאי שרותים,
אם כבר לבד אז שיהיה נחמד הרמתי את ידיי ושלפתי את  גופי מהשמלה המחייבת ,
וכך  ערומה עם תחתונים מופשלים על מושב אסלה עם חיוך נאיבי של ילדה בת חמש,
ערומה במסעדה באיזור כפרי כלשהו מחייכת מאושרת עם שיר כלשהו מתנגן בראשי,
חושבת על עצמי לא כאישה ואמא לילדים ובעל ששנשארו בשולחן,
אלא כילדה בת חמש שכל עתידה לפניה וכל העולם עוד לפניה,
עם התובנה הזו החיוך על פני התרחב,
מביטה בגופי ואוהבת מה שרואה למרות גילי,
לא נותנת לא לגיל ולא  למחוייבויות להכתיב לי את המציאות,
מבט אחרון בחיוך ובגוף  השתחלתי חזרה לשמלה יצאתי מתא השרותים,
במקום לשוב לשולחן בו כולם מחכים לי פשוט צעדתי החוצה מהמסעדה,
צועדת אל חיים חדשים.

######
פעם נוספת מרגיש צורך לכתוב כאישה, כל כך מרגיש בנח בכך.
מסוקרן מאותגר מלחשוב להרגיש לתאר עולם מנקודת מבט של אישה.

אשמח לתגובות, הן על הניסיון של כתיבה כאישה והן על הפוסט המסויים הזה.
Elainנערת הגורל
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון